יום חמישי

ביקרנו בבית ספר מוסלמי מתוך הרשת של בתי הספר של הקהילה המוסלמית בהולנד. חשבתם פעם על המילה "מפותח"? אדם מפותח לדעתי הוא לא רק אדם שמתקדם עם החיים המודרניים ו/או אדם חכם. אלא הוא גם אדם שנותן את המפתח לעולמו ורוצה להיפתח אל עולמות אחרים. ביום הזה הייתה לנו הזדמנות להיכנס לעולם המוסלמי ולראות איך מתנהל בית הספר המוסלמי בתוך מערכת החינוך ההולנדית. המנהל היה פתוח והסביר לנו שדרך החינוך שלהם זה ללמד את הילדים איך להיות מוסלמים בחברה ההולנדית: מחנכים אותם לאור הערכים המוסלמים אך גם להשתלבות כאזרחים במדינה ההולנדית.

יום רביעי

היום התחיל בסיור במוזיאון רייקס לאומנות שהיה מעניין מאוד לדעתי, בעיקר בגלל שחלק מהמיצגים היו קשורים לדברים שלמדתי עליהם בחוג להיסטוריה שאותו אני לומד במכללה. אחרי זה המשכנו לסיור בבית של אנה פרנק, זה לא היה הסיור הראשון שלי בבית הזה, אבל הסיור הזה היה יותר משמעותי בשבילי.

הסיור הזה התחיל בסדנא אותה העבירה לנו מדריכה ישראלית לשעבר בשם איילת. בסדנא היא הציגה לנו את שיטת ההוראה שבה היא מלמדת אודות הנושא של אנה פרנק ואיך מציגה את הסיפור האישי שלה ביחד עם הסיפור הכללי של השואה על שני צירי זמנים מקבילים. היא סיפרה לנו את הסיפור על אנה פרנק ואחרי זה התחלקנו לשלוש קבוצות מעורבבות של ערבים יהודים ויונה הנוצרי. בקבוצות בחרנו שלוש שאלות שאיילת הציגה כשאלות הכי נפוצות שילדים שואלים אותה, וענינו עליהן.


השנה השתתף איתנו בסמינר סטודנט פולני ששמו יונה אושוויצינסקי (Jonasz Oświeciński), שהגיע לארץ במסגרת חילופי סטודנטים. הוא לומד לתואר בתיאולוגיה והוא כרגע בשנתו הרביעית. יונה הוא נוצרי פרוטסטנטי (זרם - פנטקוסטלים), הפרוטסטנטים שמים את התנ"ך והברית החדשה במרכז. הם מאוד מודרנים ורוצים להראות את האמונה בהקשר היום יומי. הם מאמינים שאלוהים מתעניין בחיים של כל בן אדם בעולם ורוצה לעזור לבני אדם בכל תחומיי חייהם.

אחרי זה יצאנו לסיור בבית של אנה פרנק. המעבר הזה במסדרונות הצרים ושילובם של פריטים היסטוריים כמו היומן של אנה, תמונות מהתקופה, אביזרים שהיו באותה עת ויצירת תפאורה (לדוגמא וילונות על החלונות של הבית שרקומים כך שהם יוצרים את הנוף שנראה מחוץ לבית בתקופת השואה), גרמו לי להתחבר ולהכיר את הסיפור האישי שלה בצורה עמוקה יותר. היו לי צמרמורות ומחשבות על איך היה לחיות באותו מקום? מה אם היא הייתה חיה (כמו שהיא כתבה ביומנה: "בעתיד אני ארצה להיות סופרת מפורסמת או עיתונאית")? ועוד שאלות. נהניתי מצורת הכתיבה העמוקה שלה וראיתי שלמרות זאת הייתה בה הרבה תמימות ואופטימיות שהפיכו בי השראה.

יום שלישי

התחלנו את היום בסיור ברובע העתיק של אמסטרדם שהועבר על ידי יולין חברה של רות. היה סיור מעניין מאוד לדעתי, בעיקר בגלל שהיא הסבירה לנו על ההיסטוריה של העיר והראתה לנו את זה דרך מפה. אחרי זה כמו שציינתי למעלה יצאנו איתה לסיור שם ההסבר על המפה התחבר למציאות וזה גרם לי להתחבר לסיור הזה.

אחרי זה המשכנו לבית הכנסת הרפורמי שבו פגשנו סטודנטים הולנדים-נוצרים ומוסלמים, שגם הם עושים תואר בחינוך. שוחחנו איתם על המצב בהולנד ואיך הם מרגישים לגבי זה וכך קיבלנו מהם תמונה על החיים בהולנד. בנוסף, הם שאלו אותנו שאלות על הארץ שגרמו לנו לחשוב יותר לעומק על הדברים, לשמוע דברים שלא רואים כשאת/ה בארץ. דרך השיח הזה למדנו להכיר את צורת החשיבה ומה סטודנטים מחו"ל יודעים על המצב שקיים בארץ. בעזרת השיח הזה חלק מחברי המשלחת יצרו חברויות עם הסטודנטים מהולנד והחליפו איתם פרטים ליצירת תקשורת.

אחרי זה אני שד'א ויונה הצגנו מצגת שהכנו בעקבות שאלה שהעלנו במפגשים הראשונים של ההכנה לסמינר בארץ. השאלה שהצגנו הייתה: "איך בתור מורים לעתיד אנחנו רואים את הדרך לקדם את הפיתרון לסכסוך?". הצגנו את המצגת שלנו ואחר כך נתנו לסטודנטים מספר שאלות והם היו צריכים לבחור את השאלה שהם רוצים לעסוק בה ולהתחלק לקבוצות.

הרגשתי שהחלק הזה עזר ותרם להמשך השיח ויצירת הקשר בין הקבוצה שלנו (סטודנטים ממכללת דוד ילין) לבין הסטונדטים ההולנדים. גם השאלות הללו עזרו לקבוצה שלנו לחזק את הקשר, להעמיק בו ולהמשיך להכיר אחד את השני. כאשר הצגתי את המצגת היה לי קצת חשש בהתחלה, אבל גם הייתה לי רצון להעביר אותה להם, מפני שיצא לי לפגוש אנשים שונים בהולנד שלא הכירו את המצב בארץ או את הגורמים שהובילו אליו. המצגת שהכנו שלושתנו ביחד, בא מנקודה נטרלית מאוד ומראה כמה חלקים מההיסטוריה גם של הישראלים וגם של הערבים.

יום שני בסמינר

אחרי ההתארגנות בוקר, התאספנו ב08:15 ליציאה אל בית ספר שנקרא Collegek MunjKa. זהו בית ספר רגיל שמשלב בתוכו חינוך מיוחד. הילדים שלומדים שם הם מגיל 13 עד 20. נפגשנו עם חלק מהמורים, מנהל בית הספר ומנהל של בית ספר אחר שמלווה אותו. ראיתי דרכים מעניינות שלצערי, לא יצא לי לראות כמעט בארץ, כמו שיעורים שתלמידים עוברים בסדנה בה הם צריכים לתכנן ולבצע פרויקטים המשלבים למידה מתחומי דעת שונים. שתי חברות במשלחת העבירו לתלמידים בני 16 מצגת באנגלית בנושא "זהות" שהן הכינו במסגרת  הסמינר. למרות הביישנות והמגבלה בדיבור בשפה אחרת, התלמידים ההולנדים שאלו שאלות והקשיבו לבנות שהעבירו את המצגת בצורה עניינית.

לאחר מכן, הייתה לנו סדנה בה דיברנו על מה שעשינו היום ועברנו היום. נוסף לכך, רות ורולא, מנחות הסמינר שאלו אותנו איך אנחנו מגדירים את הקבוצה שלנו. לאחר דיון סביב השאלה הזאת החלטנו להציג את הקבוצה שלנו בתור קבוצה של דיאלוג ישראלי-פלסטיני של סטונדטים יהודים, מוסלמים ונוצרים, שלומדים בירושלים.

היום הראשון של הסמינר - הטיסה

הבוקר, אני אחוז התרגשות וציפייה לקראת הטיסה. למעשה, מרגע הטיסה אנחנו נכנסים אל החלק האינטנסיבי של הסמינר המתרחש במשך שמונה ימים. שמונה ימים בהם נהיה כל אחד עשרה חברי המשלחת ביחד, תהיה לנו ההזדמנות לבלות ולהכיר אחד את השני. נבקר בכל מיני אתרים באמסטרדם ונכיר חלק מהקהילות השונות שנמצאות באמסטרדם. אחרי הנחיתה באמסטרדם שלוותה בגשם וסערה קלה, אני הולך לישון עם יותר ציפייה לקראת היום הראשון של המשלחת שלנו ביחד.